• נורית ליבנה

אז מה את מטפלת או צלמת?

זו שאלה שנשאלתי בעקבות פוסט שפרסמתי לפני כמה ימים.

שאלה מעניינת.

עבורי זה כמו לשאול אם אני אמא או בת זוג או בת או אחות או חברה או אשת קריירה. אני גם וגם.


בורכתי ביכולת לראות ולהרגיש אנשים. לטפל, לכוון, לייעץ. בורכתי ביכולת לראות ולהרגיש את העולם ולהנציח את היופי הזה במצלמה. בורכתי גם ביכולת ללמד ולהדריך. אז מי אני שאתווכח עם היקום.


אני אומרת כן לדברים. לומדת כל יום מחדש, מביטה, נוגעת, מנסה. הניסיון הזה מוליד הרבה חוויות חלקן טובות ומלמדות שנשארות איתי ומאפשרות לי לקום עם אור בעיניים. זה עושה לי טוב. זה עושה טוב לאחרים.


וממני אליכם אם יוצאים, מגיעים למקומות מעניינים. ולכן חשוב לכולנו לצאת מהתבניות שאולי חונכנו אליהם כמו לבחור מקצוע אחד ולהישאר איתו כל החיים או לבחור בעבודה בטוחה או בדברים "בטוחים" אחרים.

החיים עצמם ובטח השנה האחרונה לימדו אותנו שהעולם משתנה. אין בטוח ואין ביטוח בשום דבר.


מה כן? תהיו אתם.

תיהנו מכל מה שבורכתם בו, בלי לחפש אישורים והגדרות מאף אחד. עופו על מה שעושה לכם טוב בנשמה וזיקוקים בעיניים. תוציאו לאור את כל המתנות שלכם, גם אם זה אחת או שתיים או יותר מזה.


למידע והתייעצות לטפולים וסדנאות אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה

תודה, אנרגיות טובות בדרך